| פירוש השם "קובודו" הוא: דרך/דרכי אומנויות הלחימה (הצבאיות) המסורתיות. |
 |  |  |
| DO, Way, Path | BU, MU, Military | KO, furu(i), Old |
מקור אומנות "הריוקיו קובודו" הוא אוקינאווה ובין אומנויות מגוונות אלו נמצאת גם אמנות "כלי נשק צבאיים עתיקים", או בתרגום חופשי יותר "כלי נשק מסורתיים". למעשה הצורך בפיתוח כלים אלו הוא תולדה של האיסור לנשיאת כלי נשק, שהוטל על המקומיים, תחילה ע"י השליט המקומי (שו שין, Sho shin) בשנת 1480 ומאוחר יותר עם כיבוש שבט הסאטסומה (Satsuma) בשנת 1609.
מאחר והידע באמנויות הלחימה השונות, וביניהן גם הריוקיו קובודו, הועבר בע"פ הרי שקשה מאד להתחקות אחר העובדות לאורך ההיסטוריה. אזכורים אודות העיסוק בריו קיו - קובודו (אמנויות לחימה וכלי נשק אוקינאוויים) ניתן למצוא בכתבים שונים, שירים, ציורים וחפצי אומנות וכן בתיעודים בספרי ההיסטוריה. כבר בראשית המאה ה- 12 עסקו המקומיים ב- "בוג'וטסו" (Bo Jutsu), ו- "יאריבו" (Yaribo). סביר להניח כי עיקר השימוש בכלים אלו היה לצורך הגנה מפני שודדים ולא לצרכים צבאיים של ממש. אינני חושב שהיה בכוחם של האיכרים המקומיים להתמודד מול אנשי צבא מאורגנים ומיומנים המחזיקים בחרבות וכלי נשק עדיפים. עם זאת הרי שכלי נשק אלו, אשר עברו הסבה מכלי בית וכלים חקלאיים לכלי הגנה, שימשו היטב את בעליהם, משהיו אלה מיומנים דיים.
עוד נציין כי סביר להניח שהעיסוק בריוקיו-קובודו היה נפוץ בעיקר במעמד הלורדים המקומיים "אג'י" (Aji) ומאוחר יותר בקרב המעמדות העליונים. מקורם של חלק מן הכלים היה בסין כמו האגרופן, שעבר טרנספורמציה לגרסה מקומית או המוט הארוך (Kun, Bo). חלק נוסף מן הכלים מקורו כנראה באוקינאווה, כמו הסאי (Sai) או הטינבה (Tinbe) וכנראה שגם הטונפה (Tuifa ,Tunfa). הכלים היו עשויים מחומרי גלם פשוטים וזמינים כגון עץ ומתכת: "אקו" (משוט סירה), "בו" (מוט עץ), "טקו" (אגרופן העשוי מפרסות סוס), "נונצ'אקו" (עשוי גם הוא מאבזרי סוס ובהמות עבודה), "סאי" (כלים חקלאיים), "טויפה" או "טונפה" (ידית כתישה) ועוד כלים שונים, חלקם ידועים יותר וחלקם פחות.
שם הארגון "ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי" (Ryukyu Kobudo Hozon Shinko Kai) מרמז על המטרה שלשמה נוסד: שימור והפצת כלי נשק אוקינאוויים מסורתיים.
ריו-קיו קובודו הוזון שינקו-קאי
ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי נוסד בשנת 1955 ע"י
שינקן טאירה (1897-1970 Shinken Taira). שינקן טאירה היה תלמידו וממשיכו של יאביקו מודן (1878-1941 Yabiku Moden) , בסגנון יאמאנה ריו (Yamane Ryu), מייסד ארגון "ריוקיו קובוג'וטסו קנקיו קאי" (Ryukyu Kobujutsu Kenkyo Kai). שינקן טאירה פנה לטוקיו/יפן בשנת 1922 וחזר לאוקינאווה בשנת 1940 ומאחר וראה כי אמנויות הלחימה בכלי הנשק המסורתיים (ריוקיו
קובוג'וטסו / Ryukyu Kobujutsu) איבדו מן הפופולאריות המקומית, גמלה בו ההחלטה להקדיש חייו לשימור וקידום המורשת העשירה ורבת השנים והקים את ארגון ה- ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי.
הארגון, בראשותו של טאירה שינקין סנסאי (Taira Shinkin Sensei), זכה לתמיכה והכרת אישים מובילים מתחומים ומסגנונות שונים ומגוונים באמנויות הלחימה כגון: ימאנה ריו, שורין ריו, גוג'ו ריו, אישין ריו, שובאיאשי ריו, קובאיאשי ריו, מאטסובאיאשי ריו, אואצ'י ריו, מאטסומורה שורין ריו ושורי שורין ריו.
מורים מפורסמים בקהילת הקראטה נתנו תמיכתם וברכתם לארגון, ביניהם צ'יבנה צ'ושין, שימאבוקורו טטסו, שימאבוקורו אייסו, היגה סייקו, צ'ינן מאסאמי, נאגאמינה שושין, יאגי מאיטוקו, אואצ'י קאנאי, מיאאירה קאטסויה, טוגוצ'י סייקיצ'י, נאקאזאטו שוגורו, נאקאמורה שיגרו ואחרים.
מגמה זו של סגנונות וזרמים שונים באמנויות הלחימה הפעילים בארגון ועוסקים באמנות הקובודו נמשכת עד ימנו אלה.
לבקשת טאירה שינקין סנסאי, המשיך תלמידו הבכיר,
אקמינה אייסוקה דאי סנסאי (1925-1999, Akamine Eisuke - Dai Sensei), את פועלו של מורהו ובכך הפך לנשיאה השני של ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי.
בשנת 1971 כונן אקמינה דאי סנסאי את ה- "שינבוקאן" (Shinbukan) שבטומישירו (Tomishiro) לזכר מורהו המנוח, טאירה שינקין סנסאי.
לאחר פטירת דאי סנסאי נערכה ישיבה בה נתקבלה החלטה כי בנו,
אקמינה הירושי (Akamine Hiroshi), ימשיך לעמוד בראש הארגון כנשיא השלישי של ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי.
נציג הארגון בארץ הינו
אפי שליין סנסאי.
| רשימת קאטות |
| הערה: קאטות המתורגלות בישראל תסומנה ברקע ירוק. |
בו (קון) קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | שושי נו קון שו | מודן יאביקו / ג'ינסאי קאמיה |
| 2 | שושי נו קון דאי | מודן יאביקו / ג'ינסאי קאמיה |
| 3 | סאקאגאווה נו קון שו | מודן יאביקו |
| 4 | סאקאגאווה נו קון דאי | מודן יאביקו |
| 5 | סאויושי נו קון | קנוואה מאבוני |
| 6 | שישי נו קון | מודן יאביקו |
| 7 | אוראשי (אורוסואה) הונטאגואה נו קון | קנוואה מאבוני |
| 8 | צ'יננשיצ'אנאקה נו קון | מודן יאביקו |
| 9 | צ'יקנסונאקאקה נו קון | מודן יאביקו |
| 10 | יוניגה (יוניגאווה) נו קון (צד שמאל) | מודן יאביקו |
| 11 | ססוקו נו קון | קנוואה מאבוני |
| 12 | שיראטארו נו קון | מודן יאביקו |
| 13 | צ'ואון נו קון | ג'ינסאי קאמיה |
| 14 | צ'יקין נו בו | מודן יאביקו |
| 15 | צ'אטאן יארה נו קון | ג'ינסאי קאמיה |
| 16 | קונגו נו קון | שינקין טאירה |
| 17 | האנטהגאווה נו קון | מודן יאביקו |
|
סאי קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | צ'יקנשטאהקו נו סאי | מודן יאביקו |
| 2 | צאטאן יארה נו סאי | ג'ינסאי קאמיה |
| 3 | האמאהיגה נו סאי | מודן יאביקו / ג'ינסאי קאמיה |
| 4 | יאקה נו סאי | |
| 5 | טאוואדה נו סאי | מודן יאביקו |
| 6 | מאנג'י נו סאי (ג'יגן) | |
| 7 | קוגוסוקו (קוג'י) נו סאי | |
| 8 | האנטגאווה | קנוואה מאבוני |
|
טקו קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | מהאזאטו נו טקו | שינקין טאירה |
|
נונצ'אקו קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | מהאזאטו נו נונצ'אקו | שינקין טאירה |
| 2 | אקאמינה נו נונצ'אקו | אקאמינה אייסוקה |
|
טונפה קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | האמאהיגה נו טונפה | מודן יאביקו |
| 2 | יארה גואה נו טונפה | מודן יאביקו |
|
קאמה קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | קאנגאווה נו ניצ'ו גאמה | גיבו קאנגאווה |
| 2 | טויאמה (טוזאן) נו ניצ'ו גאמה | |
|
אקקו קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | צ'יקן (טסוקן) סונאקאקה נו אקקו | מודן יאביקו |
|
טינבה קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | קאנגאווה נו טינבה | גיבו קאנגאווה |
|
שורוצ'ין קאטה
| אינדקס | שם קאטה | מחבר |
| 1 | מהאזאטו נו שורוצ'ין | שינקין טאירה |
|